טיפול במתבגרים

טיפול במתבגרים

טיפול במתבגרים

גיל ההתבגרות זוהי תקופה מורכבת. המתבגרים עסוקים בשלל נושאים כגון: עצמאות, מיניות, דימוי עצמי, לחץ חברתי. בתקופה זו ניכר עיסוק מוגבר בעצמי, קיימת נטייה להתנהגות אימפולסיבית ולקיחת סיכונים, מאפיינים של חשיבה דיכוטומית וקיצונית (שחור או לבן) ועוד. לעיתים, בתקופה זו, מתעוררים קונפליקטים משפחתיים סביב התנהגויות של המתבגרים שאינן מקובלות על ההורים. כיום, מחקרים מראים שלא כל מתבגר חייב לעבור "מרד" ו"משבר" ושיש מתבגרים שצולחים את גיל ההתבגרות ללא קשיים משמעותיים. עם זאת, לעיתים מדובר בתקופה רוויית סערות שעלולה להביא עמה מצוקה רגשית למתבגר ולמשפחתו. מהן תופעות נורמאליות בגיל ההתבגרות ואיך לדעת מתי לפנות לטיפול?

 סימנים לכך שהמתבגר שלך זקוק לעזרה:

  • שימוש תדיר בחומרים ממכרים – התנסות בשימוש באלכוהול ו/או בסמים הינה אופיינית לגיל ההתבגרות, אולם אם הדבר נעשה באופן קבוע זוהי בהחלט סיבה לדאגה. מתבגרים שסובלים מקשיים רגשיים לעיתים פונים לאלכוהול או סמים כדרך להרגיע את עצמם. לצד סכנת ההתמכרות, קיימת סכנה נוספת שבה המתבגר או המתבגרת, חושפים את עצמם למצבים שבהם הם פחות בשליטה וכן, קיימת פגיעה בשיקול הדעת, באופן שעלול לחשוף אותם לפגיעה בעצמם או באחרים, כאשר הם מצויים תחת השפעת חומרים.
  • עיסוק יתר בדימוי הגוף ובאכילה – בגיל ההתבגרות בולט עיסוק במראה החיצוני. עיסוק מוגבר בדימוי הגוף עשוי להביא עמו דפוסי התנהגות שונים בכל הקשור לאכילה, כאשר במקרים מסויימים עשויים להפוך להפרעת אכילה. הפרעות אכילה נפוצות יותר בקרב נערות, אך גם נערים עשויים לפתח הפרעת אכילה. מרבית הסובלים מהפרעות אכילה הם בטווח הגילאים 12-20, מכאן שגיל ההתבגרות הוא הגיל העיקרי לסיכון להתפתחות הפרעות אכילה.
  • פגיעה עצמית – אם המתבגר פוגע בעצמו פיזית (לדוג' על-ידי חיתוך או פציעה עצמית) זהו סימן למצוקה נפשית. פעמים רבות הפגיעה נעשית כאמצעי לווסת כאב רגשי, או לחילופין מתוך תחושה של קהות רגשית, בניסיון להרגיש משהו. בכל מקרה, זוהי התנהגות סיכונית אשר מבטאת מצוקה ושעלולה להפוך לדפוס ולהתקבע במידה ולא מטופלת.
  • אמירות אובדניות או ניסיונות אובדניים – במידה והמתבגר או המתבגרת שלכם מבטאים אמירות על מוות, אל תזלזלו בכך! פעמים רבות הורים אינם מתייחסים ברצינות לאמירות מסוג זה מתוך טענה שהאמירה נאמרה בשעת כעס והנער או הנערה אינם מתכוונים לכך, או שמדובר ב"מניפולציה" להשגת תשומת לב. אמירות מהסוג הנ"ל מבטאות מצוקה וחשוב להתייחס אליהן. במקרה מסוג זה חשוב לפנות לאיש מקצוע על-מנת להעריך את מידת המסוכנות ואת רמת המצוקה. על אחת כמה וכמה אם מדובר בניסיון אובדני. מחקרים מראים כי מתבגרים אשר ביצעו בעבר ניסיון אובדני נמצאים בסיכון גבוהה פי כמה לבצע ניסיון אובדני נוסף מאשר מתבגרים ללא רקע של ניסיון אובדני.

טיפול במתבגרים – מתי כדאי לפנות לעזרה?

במידה וזיהיתם התנהגויות סיכוניות אצל המתבגר או המתבגרת שלכם, כדאי לפנות לעזרה מקצועית אצל פסיכולוג או פסיכולוגית שמומחים בטיפול למתבגרים. למעשה, כל שינוי משמעותי בתפקוד באחד מתחומי החיים (חברתי/לימודי/התנהגותי/רגשי) יכול להוות סממן למצוקה רגשית. הקשיבו לאינטואיציה שלכם ובמידה ויש ספק פנו להערכה ולהתייעצות.

טיפול במתבגרים – כיצד לשוחח עם מתבגרים על טיפול?

לעיתים קרובות מתבגרים נמנעים מלשתף מבוגרים בכלל והורים בפרט בבעיותיהם. להלן מספר קווים מנחים על איך לשוחח עם מתבגרים על אפשרות של קבלת טיפול פסיכולוגי:

  • הבהירו להם שהם לא ב"צרות" – גם אם נודע לכם כי היו מעורבים בהתנהגות סיכונית, חשוב שתדגישו שאתם פה בשבילם. הימנעו מביקורת ומהאשמה, גלו אמפתיה למצוקה והדגישו שיש דרך לעזור להם.
  • תרגלו "הקשבה פעילה" – פעמים רבות אנחנו כמבוגרים, מוצאים את עצמנו "נואמים" לילדינו ומטיפים להם לגבי מה "נכון" ומה "לא נכון". נסו להקשיב להם, להבין מאיזה מקום הם פעלו, מה מעסיק אותם? מה מטריד אותם? ממה הם חוששים? בכך תאפשרו דיאלוג אמיתי.
  • נהלו את השיחה ממקום רגוע – כאשר אנו בעוררות רגשית אנו מתקשים לנהל תקשורת יעילה. מצאו זמן שנוח לכם ולמתבגר או למתבגרת שלכם. בדקו עמו/ה האם הוא/היא פנוי/ה לשיחה. במהלך השיחה נסו להישאר פתוחים ורגועים.
  • נרמלו את הקשיים שהמתבגרים חווים – כאשר אנחנו במצוקה, כולנו נוטים להרגיש שאנחנו לבד ושאנחנו היחידים ביקום שמתמודדים עם בעיה כזו או אחרת. "נרמול" הקשיים מסייע למתבגרים להרגיש שהם לא לבד ושהם לא חריגים ובכך מפחית מתחושת הכישלון, הבושה או האשמה.
  • הבהירו את עניין הסודיות – מתבגרים רבים חוששים מלשתף אחרים בקשייהם מפחד מפני פגיעה בפרטיותם. חשוב לזכור ולהסביר להם שקיים חיסיון טיפולי בין המתבגר לפסיכולוג או לפסיכולוגית. התכנים שעולים בטיפול הפסיכולוגי לא עוברים הלאה, ללא רשות המתבגר. זאת, מלבד מקרים של סכנה לפגיעה במתבגר עצמו או באחר, שאז הפסיכולוג חייב לדווח להוריו, על-פי חוק.

 

אולי יעניין אתכם לקרוא עוד על:

הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים

טיפול בחרדות בחינות

הדרכת הורים 

 

 

 

 

 

@ כל הזכויות שמורות לגל סגל  פסיכולוגית בתל אביב   נייד: 054-5501582    דוא"ל: segalgal123@gmail.com

Terms of Use: The photo above is licensed under a CC BY-ND 2.0. It is attributed to rolands.lakis

 

דילוג לתוכן